איך להתחבר לחזון מתוך הסיפור האישי שלך
במאמר הבא אני רוצה לשתף מתוך תכנים שנחשפתי אליהם לאחרונה בנושא יצירת חזון.
איך זה קשור ל- Flow?
התנאי הבסיסי ל-Flow הוא מטרה ברורה.
אבל לא מספיק שהיא תהיה ברורה,
צריך להיות ברור החיבור שלה לחזון שלך.
אז חזון הוא הדבר המרכזי שאנחנו חייבים כדי להתחבר למצב התודעתי שנקרא Flow על בסיס יומיומי.
אז במאמר הבא אנסה לענות על 3 שאלות:
איך לזהות את החזון שלך
איך להקשיב לקול הפנימי הזה שבתוכנו כך שהחזון
הזה ידבר אלינו, שנרצה ללכת בעקבותיו.
איך לזהות המתנות הייחודיות שלך
הבעיות והמחסומים הייחודיים שלך שאת.ה יכול.ה למנף כדי לעזור לך להגשים את החזון הזה.
איך להיות ייחודי.ת
לוודא שהחזון שלך הוא משהו שרק את.ה יכול.ה לעשות.
אנחנו מתרגלים לחשוב על מטרות ולהציב יעדים,
אבל להיות בעל חזון זה הצבת יעדים ברמה אחרת לגמרי.
אנחנו צריכים להתחיל בלהגדיר:
למה אנחנו מתכוונים בלהיות בעל.ת חזון?
לבעלי חזון יש חלום. הם מסוגלים לבטא אותו בבהירות,
ולרתום אליו אנשים מתוך השראה.
לא כדי שאנשים אחרים ילכו אחריו מתוך הזדקקות לתשומת לב,
אלא כדי שיגלו את הכוחות הרדומים בתוכם כדי שהם יוכלו גם להוביל
להתעוררות של עוד ועוד אנשים. כמו נר שמדליק עוד נרות.
בעל חזון אמיתי יודע לעורר, להזמין, ולגרום לאנשים להצטרף אליו.
מרשה ווידר (Marica Wieder) היא המייסדת של ״Dream University.״
היא כתבה 15 ספרים על חזון והגדרת מטרה בחיים.
היא עבדה עם שלושה נשיאי ארה"ב והיא שינתה מיליוני חיים עם הרעיונות שלה.
היא טוענת ש-כשאנחנו שולט במיומנות הזו של יכולת לדבר עם כל אחד בכל עת,
בכל מקום על החלום שלנו, בצורה שנוגעת לו ומעוררת בו השראה,
לרוב נעלם המכשול שנקרא ״אין מספיק כסף״.
אם יש לך חלום בלב ואת.ה רוצה להוציא אותו לעולם, להרחיב אותו, להגיע ליותר אנשים, להשפיע יותר וללמוד איך להתפרנס ממנו , חשוב שתתחיל.י לחשוב על עצמך כאיש/אשת חזון כבר עכשיו, ולא אחרכך. ההתחלה צריכה להגיע מבפנים, מיצירת החזון.
במקביל לזה, יש צורך שנעריך את המתנות שלנו כדי לגבות עליהם תשלום בהתאם למה שאנחנו מאמינים שאנחנו שווים. המידה שנאמין שאנחנו שווים היא המידה שתיתקבל.
יש את הקונפליקט הזה שלפעמים מתרחש כשאנשים חושבים, ״אני רוצה לעשות את הדבר הנכון, את מה שהלב שלי מבקש, אבל אני לא אמור לגבות כל כך הרבה כסף בשביל זה״.
ויחד עם זאת אני יודע שהחלום אליו אני ורובנו שואפים הוא
לקבל שכר טוב בעבור מה שאנחנו אוהבים לעשות
זה מתחיל בזה שאנחנו צריכים להעריך את המתנות שלנו.
אז כשאנחנו מדברים על הרעיון בעל החזון העשיר הזה,
זה כאן מיזוג בין 2 קטבים:
הקוטב הזכרי שקשור בלהרוויח כסף ולבצע בצורה מקצועית.
אבל יש גם את הצד הרך שקשור לאותנטיות, להכרת תודה, נדיבות והערכה של מה שיש.
מי מוביל אצלי: הלב או הראש?
באחת הכתבות שקראתי במגזין ״אדם עולם״ של חינוך וולדורף
קראתי על התיאוריה שבמחצית הראשונה של חיינו, אנחנו נעים מתוך: מה אני יכול.ה לקבל, איך להשיג יותר, לעשות יותר. ולפעמים מטפסים לפסגת ההר, רק כדי להבין שזה לא ההר שלנו, לא הלב שלנו בחר את זה, הראש בחר. כדי לקבל תחושת ביטחון.
אני לדוגמא, בחרתי להיות מהנדס מערכות מידע כי זה נתן לי תחושת ביטחון כלכלי שהרגשתי שאני זקוק לו. זה היה הראש שהוביל, כי הלב רצה דברים אחרים. הלב רצה להיות אמן, או מטפל. אבל ככל שאני מעמיק בעבודה הפנימית שלי, השינוי שקורה הוא שהראש שלי הופך להיות בשירות הלב שלי, ולשם אני ממשיך לשאוף בכל שאר הבחירות בחיי.
הלב הוא המצפן, הראש הוא הצועד בשביל
אנחנו צריכים את הראש שלנו כדי להגיע בזמן, לגבות תשלום עבור השירות שלנו, להעריך את המתנות שלנו, וכדי לגרום לדברים לקרות בעולם המעשי בזמן אמת ובמרחב אמיתי.
אבל הראש לא אמור להיות כוכב הצפון שלנו, הלב הוא כוכב הצפון. הראש רק יודע איך לצעוד בדרך, ולפרוט את בקשת הלב לפעולות, לו״ז ותכנית עבודה.
וכשהראש שלנו משרת את הלב, זה משנה את כללי המשחק
איך החזון קשור לפצע הילדות שלנו?
אחד הדברים שאני מאמין הוא שכולנו נולדנו שלמים ומושלמים.
בשלב מוקדם בחיים, נפצענו.
להיפצע זה לא רק משהו נורא שקרה כמו אובדן או טראומה, לפעמים זו פגיעה קלה ומתמשכת, כמו אוסף רגעים שבכינו ואף אחד לא בא אלינו, או אפילו משהו שציפינו שיקרה ולא קרה כמו הציפייה מאלו שמטפלים בנו שיראו אותנו באמת, בעוד שהם פשוט לא היו פנויים רגשית לזה. אז בכל התנסות כזו אנחנו מחזקים את האמונה: ״אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו״. ואז אנחנו מתנתקים מהצורך שלנו להיות בהיקשרות עמוקה עם האחר.
אבל זה לא באמת קל, כי זה בניגוד לטבע הביולוגי שלנו שמבקש קירבה, אינטימיות והקשבה.
אז תת המודע שלנו יצר לנו אסטרטגייה להצמודד עם המצב הלא נוח הזה.
שריון - אסטרטגיית ההתמודדות היעילה ביותר שמצאנו
אז אנחנו בונים לעצמנו את השריון שלנו,
ונותנים לו את התפקיד החשוב מכל: להגן על אותו ילד.ה.
אבל השריון הזה, בשלב הראשון מאוד סלקטיבי. זה כמו קב״ט במטוס שמחליט לא להעלות אף אחד לטיסה. אם בטיסה הקודמת מישהו חטף את המטוס,
הוא לא מוכן לקחת את הסיכון שוב.
החלק המגן הזה, או הקב״ט הזה, הופך לאגו שלנו, הזהות שלנו, והכל מבוסס על סיפור של ילד.ה שהרצונות הטבעיים שלו כבן.בת אנוש לא קיבלו מענה.
המסע של הגיבור
אז המסע של הגיבור, המסע של הגיבור הקלאסי במודל הזה אומר:
איפשהו במהלך החיים אנחנו מתחילים להתעורר ואנחנו אומרים: "רגע, זה הסיפור שסיפרתי" אבל זה לא כל הסיפור. "זה חלק חשוב ממי שאני. זה עיצב אותי בהיותי האדם שאני. אבל המסע של הגיבור הוא שאנחנו מתחילים להתעורר ומתחילים את המסע בחזרה דרך הפצע, אוספים במודע את החלקים האבודים והחלקים המודחקים של עצמנו,
מאירים את אור המודעות על הצל שלנו, וחוזרים למהות השלמה שלנו.
אז, המחצית הראשונה של החיים עוסקת בהגנה על הפצע של הילד.
המחצית השנייה של החיים היא שימוש בפצע הזה בשירות למטרה שלך.
Comments