הקשר בין סטרס לפרודוקטיביות

למה סטרס מונע מאיתנו להגיע למלוא הפוטנציאל שלנו?

רוב האנשים שמכוונים גבוהה מאמינים שסטרס גורם להם להגיע רחוק

הוא זה שנותן להם את הכוח לדחוף קדימה ולהאיץ.

אבל האמת היא שסטרס מתמשך גורם לנו להיות יותר טיפשים.

מכירים את זה שאנחנו לחוצים לצאת בבוקר ונלחצים שאנחנו לא מוצאים את המפתחות שבעצם נמצאים בכיס שלנו, או את המשקפיים שבעצם מונחות על הראש שלנו? יש לכך סיבה.

כדי להבין את זה נחזור אחורה כמה אלפי שנים ונדמיין שאנחנו מלקטים או צדים ביער ולפתע מבחינים בנמר טורף עם כוונה להרוג.

כשזה קורה הגוף שלנו נכנס לסדרה של פעולות:

1. הגוף מזרים חומצות שגורמות למערכת העיכול שלנו לעצור פעילות.

אותם חומצות מגיעות לעור שלנו וגורמות לו להיות חומצי ופחות טעים לנמר.

2. הדם נהיה פחות נוזלי כדי שאם ניפצע לא נדמם למוות.

3. הראייה שלנו הופכת להיות מאוד צרה כדי שלא נהיה מוסחים.

4. רמות האנרנלין והקורטיזול עולים, כשהם גבוהים לאורך זמן זה מוביל ל: השמנה, הפרעות שינה, מערכת חיסונית חלשה, הזדקנות מוקדמת של הגוף ושל המוח ועוד ועוד תופעות לא נעימות.

ארגון הבריאות העולמי טוען ש 75 עד 90 אחוז מהביקורים אצל רופאים מקורם בסטרס

למה זה קורה? הגוף מרכז את כל המשאבים שלו כדי לברוח מהנמר כי מה זה משנה שהמערכת החיסונית שלי חלשה אם עוד רגע אני הולך להיטרף.

זה מאוד רלוונטי אם האתגר שלי הוא נמר טורף.

אבל כיום האתגרים שלנו קצת אחרים: דד ליינים, עבודה, ילדים, משכנתא, חשבון הבנק, פקקי תנועה וכו…

המנגנון הזה, שנקרא Fight or Flight מתבטא כיום בכל הדברים שגורמים לנו להילחץ, אולי לא באותה עוצמה של נמר אבל לאורך זמן זה מצטבר ומונע מאיתנו להגיע לפוטנציאל המלא שלנו.

אנחנו משתמשים בכל כך הרבה משאבים כדי להתמודד מול נמר טורף דמיוני

מדיטציה מאפשרת להרגיע את מערכת העצבים באותו רגע ממש ובנוסף, לרוקן את מאגרי המתח שהצטברו במהלך תקופת חיים של מתח.

בכך זה מאפשר למוח ולגוף שלנו לשחרר את המשאבים שלו לפעולות שלנו ופחות לטרדות ודאגות שרצות במחשבות שלנו.

זו אחת הסיבות למה מדיטציה כל כך עוזרת לפרודוקטיביות, מתפנים לנו המשאבים שאנחנו זקוקים למשימה שלנו