הפרדוקס הגדול של FLOW: זרימה נולדת מחוסר זרימה

יש רגעים שבהם נפתח בפנינו חלון להבנה חדשה. לי זה קרה בשיעור מובמנט עם עופר במרכז Being. התחלתי בציפייה פשוטה – עוד אימון גוף, עוד שעה של תנועה. אבל כעבור מספר דקות הבנתי שאני עומד בפני משהו אחר לגמרי.

כשהגוף מלמד את המוח

מריה מונטסורי, הרופאה והחוקרת האיטלקייה שחוללה מהפכה בחינוך המודרני, אמרה משפט שהדהד בי לאורך כל השיעור:

"Movement is an essential factor in intellectual development"

(תנועה היא גורם מהותי בהתפתחות האינטלקטואלית)

בהתחלה לא הבנתי לעומק את המשפט, אבל תוך כדי השיעור חוויתי כמה היא צדקה.

השיעור הציף תנועות שבלבלו לי את המוח. גיליתי שרירי ליבה שלא ידעתי על קיומם. חוויתי רגעי כישלון מתסכלים. והרגשתי את אותה התנגדות פנימית מוכרת – זו שמתעוררת בדיוק כשמשהו לא "זורם" לי.

לאמן את החולשה: המתודה של סטיבן קוטלר

סטיבן קוטלר, המורה שלי וחוקר FLOW מוביל בעולם, מתאר בכתביו עיקרון מרכזי: "Train the suck" – אמן את החלק הכי חלש שלך. כל קיץ, הוא מוסר את גופו למאמן חדש, לפילוסופיית אימון שונה לגמרי. פעם זה היה מארק טווייט, גורו הסבל האגדי. פעם אחרת זו הייתה אדית הוס, קוסמת הפשיה שבנתה מחדש את גופו דרך תנועות אלסטיות מוזרות.

הוא מתאר שאימון אקסצנטרי מפתח את היכולת של המוח לכוונן בדיוק את התפוקה השרירית בזמן אמת. השליטה הזו אינה רק פיזית – היא מתורגמת גם לויסות רגשי תחת לחץ, ואפילו איך אנחנו עוברים בין מיקוד להתאוששות.

מבחינה נוירולוגית, מדובר במוח הקטן ובקורטקס המוטורי שמריצים מודלים חיזוייים – מנחשים מה יבוא הלאה, ואז מתאימים מילי-שניות מהר יותר ממחשבה מודעת. ככל שהחיזוי טוב יותר, כך התנועה חלקה יותר. וככל שהתנועה חלקה יותר, כך קל יותר למצוא זרימה.

האימון האמיתי מתחיל בתסכול

בשיעור עם עופר, חוויתי בדיוק את זה. ברגעי המאבק, כשהגוף נאבק, המוח מתחיל ללמוד. הוא מחפש דרך לייצב, מנסה להבין איך להרפות מכאב, עושה תיקונים קטנים. שוב ושוב. זהו אימון תודעתי עמוק לא פחות מאימון תנועתי.

קוטלר כותב על "האומץ לאמן את החולשה שלך" – זה המקום שבו פגיעה באגו פוגשת שיפור מיומנויות. זה הלילה האפל והסוער. אבל זו גם החירות האולטימטיבית – החירות שבאה מבחירה בצמיחה על פני נוחות.

הבנתי משהו חשוב: הדרך אל ה-FLOW מתחילה דווקא במקומות הכי לא נוחים. במקומות שבהם יש רצון עז להצליח יחד עם תסכול גדול על חוסר הצלחה.

המוח כמכונת חיזוי

מה שקורה כאן הוא עמוק יותר מתנועה פיזית. לפי עקרון האנרגיה החופשית, המשימה העיקרית של המוח היא להפחית אי-ודאות. אבל לפעמים זה לא אפשרי. כשאנחנו לא יכולים להפחית אי-ודאות, אנחנו סובלים. כשאנחנו מקבלים בהתמסרות את אי הוודאות, אנחנו משגשגים.

במהלך השיעור, הגוף שלי נכנס למצבים לא מוכרים, והמוח נאלץ לבנות מודלים חדשים. התנועות החדשות יצרו שגיאות חיזוי – פערים בין מה שהמוח ציפה לבין מה שהוא נתקל בו. שגיאות אלה הן בדיוק מה שמאפשר למידה מהירה ועמוקה.

הפרדוקס: זרימה נולדת מחוסר זרימה

השיעור עם עופר לימד אותי שיעור שקוטלר מתאר בצורה מושלמת: "אם אתה רוצה ביצועים טובים יותר, אמן את החלק שאתה בדרך כלל נמנע ממנו. את המביך, את הלא יציב, את הדבר שגורם לך להרגיש כמו מתחיל שוב."

אם נלך דווקא אל המקומות שמרגישים הכי פחות זורמים, ונביא לשם זרימה – מתוך קבלה עצמית, הומור וחמלה – שם בדיוק נפתחות היכולות שמחכות להתרחב. כוח נובע ממתח מופעל בדיוק. זרימה נובעת מדיוק תחת עומס. זה הקצה שבו המוח שלנו לומד הכי מהר.

זה לא רק אימון תנועה. זו הזדמנות לאמן את מערכת העצבים לגמישות מחשבתית, להניע את הגוף לאזורים לא מוכרים, ולגלות שביצועים מנטליים וביצועים פיזיים קשורים הרבה יותר ממה שחשבנו. זו הדרך להפוך את הבלתי-צפוי למתודה.