top of page

לקבלת המדריך: איך ליצור חלל עבודה תומך FLOW

במדריך תלמדו מה הם 4 הדברים שיכולים לעודד או לחסל Flow במרחב העבודה שלכם, בין אם המשרד שלכם הוא בבית או במקום העבודה

חוברת.png

להשאר מעודכן

מוזמנ.ת להצטרף לקבוצת וואטסאפ שקטה עם עדכונים על הרצאות קרובות, תכנים חדשים, סרטונים ועוד הטבות ששמורות לחברי הקבוצה

מחזור ה-FLOW שלב 1: מאבק

ביצועים אופטימליים מתחילים בתסכול

בעוד ש Flow היא תחושה מדהימה של התעלות, היא לרוב מתחילה בשפל עמוק.

ברוכים הבאים לעימות - השלב הראשון במחזור הזרימה.

עימות הוא השלב בו אנו מעמיסים את המוח במידע. המערכת העצבית שלנו ב-Fight, המערכת הסימפטטית נמצאת בקדמת הבמה.

קליפת המוח הקדם מצחית, אקטיבית מאוד בשלב העימות. (בעוד שבמצב Flow היא רדומה) בשלב זה אנו לומדים, לכן זקוקים למוח המודע כדי לרכוש כישורים ומידע.

המשמעות היא שהמבקר הפנימי, שיושב לו בשקט במהלך ה-Flow, כאן הוא בקדמת הבמה.



בשביל להתמודד עם שלב המאבק אנחנו צריכים ללמוד איך להפוך חרדה להתרגשות טובה

ואז אנחנו מרגישים שאנחנו מסוגלים, יש לנו ביטחון,

אנחנו מרגישים את כל התחושות הפנימיות של המתח: דופק גבוהה, חום גוף, חומציות גבוהה

אבל עדיין לא נותנים להם להגיע לרמה בה הם פוגעים בביצועים שלנו.


אחת הדרכים להתמודד עם זה היא תרגול של הרפייה.

העניין הוא כזה: במאבק הגוף צובר הורמוני סטרס.

בשלב מסויים הם מצטברים לרמה בה הם פוגעים בביצועים שלנו

ואז אנחנו צריכים לדעת להרפות את המתח.


איך עושים את זה?

אני מאמין בלרדת לרמה הכי בסיסית שלנו: הביולוגיה שלנו.

מבחינה ביולוגית, להרפות אומר להפעיל את המערכת הפארא סימפטטית.

דרך ההבנה הזו ותרגול פשוט של נשימה, תנועה ומגע ספציפיים שתורמים לתפקוד של המערכת, אנחנו יכולים לאמן את מערכת העצבים שלנו

ולרתום אותה לעשייה שלנו דרך תרגילים שנועדו ליצור ויסות בריא יותר, הומאוסטאזיס.

מוזמנים ללחוץ כאן כדי לקבל פרטים על קורס אונליין עם תרגילים מצולמים



מה זה מאפשר?

זה מאפשר למאבק להיות יותר כמו משחק, לעבור מתגובת Fight לתגובת Play.

איך זה קורה?

התרגול העצבי מאפשר לנו לחזק את תחושת הביטחון שאנחנו ״בעלי הבית״ של מערכת העצבים שלנו. בכך זה מייצר שינוי במערכת התגובות שלנו למצבי סטרס.


בעוד ששלב המאבק יכול להיות רועש מאוד (המבקר הפנימי שלנו מאוד רועש)

הוא גם יכול להיות כמו משחק.

הכל תלוי איך מערכת העצבים שלנו מפרשת את הסביבה,

עד כמה אנחנו מרגישים בטוחים ועד כמה באיום,

וזו לא תפיסה שמגיעה מההגיון, אלא מהגוף, מהחווייה הגופנית (קצב הלב, ההורמונים המופרשים). המונח המקצועי נקרא neuroception, מושג שטבע מדען מבריק בשם סטיבן פורג'ס.

עד לאחרונה לא ידענו שיש לנו השפעה על ה-neuroception, אבל מסתבר שיש לנו השפעה דרך תרגול מערכת העצבים (פרקטיקות מעולמות ה״חוויה הסומטית״).


2 סוגים של מאבקים:

  1. "מוות מאלפי חתיכי נייר״: לעיתים זה אוסף של ״מיני סטרסים״, תסכולים קלים כמו: חיפוש אחר קובץ או חפץ כלשהו, או אוסף נסיונות כושלים להצליח משהו. כל תסכול מעלה קצת את רמת הורמוני הסטרס, כשהאפקט מצטבר יש נקודה בה נכנס לספקטרום החרדה.

  2. קצר ומרוכז: רגע לפני עלייה לבמה (כל אחד ב״במה״ שהוא מופיע)


דוגמאות:

כשאנחנו לומדים תנועה חדשה מורכבת, לומדים לנגן על כלי נגינה, או לומדים לרכב על אופניים אנחנו בשלב העימות, צריכים להיות מודעים לכל הפעולות (פידול, החזקת הכידון, ניסיון לייצב, העברת הילוך, הכל מאוד מורכב ודורש ריכוז בפעולה). אחרי שאנחנו מיומנים בפעולה היא הופכת לאוטומטית, לא צריך לחשוב על כל פעולה, היא פשוט קוראת מעצמה.



למה צריך את השלב הזה?

פלואו בנוי סביב תהליך אוטומטי, אך אוטומטיזציה דורשת עבודה.

אנחנו רוכשים שליטה בכישורים שלנו דרך תהליך עקבי של תרגול.

רק אחרי רמת שליטה מסויימת המוח יכול לבצע את הפעולה באופן חלק, ללא טעויות מבלי שנהיה מודעים לכל תנועה. זו אחת הסיבות ש-Flow מרגישה זורמת.

כשהמוח יודע מה לעשות ואיך לעשות, הוא עושה. אבל קודם, עלינו ללמוד, וזה מה שקורה בעימות.


עוד דוגמאות:

  • עבור סופר/ת, עימות הוא השלב של רכישת שליטה בנושא: קריאת חומרים רלוונטיים, קיום ראיונות, בניית שלד של הפרקים, ניסיון לחבר בין הנקודות ולהסביר לחברים ומשפחה, או כל אחד שמוכן להקשיב. תסכול כי זה לא מספיק ברור, או לא מספיק קוהרנטי, נסיון לבנות את זה מחדש שיהיה יותר ברור.

  • עבור מוזיקאי זה השלב בו הוא או היא רוכשים את מיומנות הנגינה על הכלי, התסכול המתמשך שהמוזיקה רחוקה מלהיות חלקה ונעימה. אחרי שהמיומנות נרכשה יהיו תמיד עוד שלבים בדרך בו הוא או היא ילמדו קטע חדש, פריטה חדשה, מקצב חדש. בכל פעם כזו יהיה שלב עימות (קצר יותר מהשלב של רכישת המיומנות הבסיסית)

  • עבור מתכנת/ת זה השלב בו הוא או היא רוכשים מיומנות בכתיבת שפת התכנות.

  • עבור מהנדס/ת, זה השלב של ניתוח הבעיה, עיצוב מודלים מתמטיים, בחינה של תוצאות אפשריות וכדומה.



במהלך תהליך זה, אי נעימות היא בלתי נמנעת.

במאבק, אנו מגלים שיעור חשוב: תסכול הוא סימן שאנחנו בכיוון.


עבור רוב האנשים, תסכול הוא סימן לכך שהם נעים בכיוון הלא נכון, שהגיע הזמן לעצור, לחשוב מחדש ולהתארגן מחדש. אבל בשלב המאבק, תסכול הוא סימן לכך שאנחנו בכיוון הנכון. כשנמשיך בדרך הזו, נעבור את שלב המאבק ונגיע ל-Flow המיוחל. זה כמו הפרס שלנו על כל העבודה הקשה הזו.


אבל אם אנחנו לא יכולים להתמודד עם תסכול בשלב המאבק, לא נוכל לחוות Flow.

אם אנחנו עייפים מדי, או מתוחים מדי, השלב הזה עלול לייצר הצפה ותסכול גדולים מדי,

אם זה קורה לאורך זמן אנחנו עלולים להגיע למצב של חוסר אונים נלמד ונפסיק לנסות.

עם זאת, אם התאמנו על היכולת שלנו, והמיומנות שלנו מספיק גבוהה, המוח מחליט "להילחם בחזרה".

החלטה זו היא הצד ה"לחימה" של מה שאנחנו מכירים כ-Fight or Flight שהמערכת העצבית שלנו נכנסת למצבי מתח.


כשזה קורה המוח אומר: "היי, הדבר הזה שאתה עושה, זה הרבה יותר קשה ממה שציפית. האם אתה רוצה להשקיע המון אנרגיה ולהילחם בחזרה, או שאתה מעדיף להימנע ולחפש אפשרויות אחרות? "

Flow מתחיל בהחלטה להשיב מלחמה. תסכול הופך לאומץ על ידי התשובה שלנו לשאלת המוח.

אנו אומרים, "פאק איט, אני אלחם! "

זוהי סיבה נוספת מדוע לפתח הרגל של התמודדות עם אתגרים,

ללא היכולת להתעלות אינסטינקטיבית מעל אתגר כלשהו, רוב הזמן נתכווץ אל מול אתגר.

זה קשור לנטייה לחסוך באנרגיה, לרוב אנו נוטים לחפש את האפשרויות הקלות.


איך מתרגלים את היכולת הזו?

  1. אימוני כוח וסיבולת: אימונים שמותחים אותנו מייצרים בנו הרגל של התמודדות, תחשבו על החזרה האחרונה של מתח או כפיפות מרפקים כשאנחנו כבר מרגישים מותשים

  2. תרגולי נשימה ומיינדפולנס: הכוונה מאחורי תרגול נשימה ומיינדפולנס היא ויסות המערכת העצבית שלנו. כאשר הנשיפה שלנו היא לפחות 7 שניות המוח מפרש את המצב: ״וואוו זו נשיפה ארוכה, כנראה שאתה במצב בטוח, בוא נרגיע את המערכת, נפחית את הפרשת הקורטיזול. אנחנו משדרים למוח שאפשר להרפות בכך שאנחנו נושמים לאט. כך אנחנו מפחיתים רמות סטרס וגם מחזקים גם את המיקוד שלנו (מתמקדים בנשימה). תרגול נשימות שמתבצע ישר אחרי מאמץ מייצר מצב בו המערכת העצבית במתח מהאימון ואנחנו באופן מכוון, דרך נשימה מייצרים רגיעה. זה תרגול של וויסות המערכת העצבית ועם הזמן אנחנו רוכשים שליטה עליה.


טיפים אחרון חשוב לשלב העימות:

עיקרון חשוב ב-Flow הוא איזון כישורים מול אתגר: האתגר צריך להיות קצת מעל היכולות שלנו. אם זה קל לנו מדי אפשר להוסיף חידוש או מורכבות, אם הוא קשה מדי או מסוכן מדי הוא עלול ליצור חרדה, לכן יש להפחית את המורכבות. תמיד לשאוף ל-״סאטבה״ זה המתח הנכון. כמו מיתר - מתוח מדי נקרע, רפוי מדי לא מייצר צליל.






פוסטים קשורים

מחזור ה-FLOW שלב 2: שחרור

השלב השני של המחזור הוא שלב השחרור. בשלב הקודם - שלב המאבק, קליפת המוח הקדם מצחית היתה אקטיבית מאוד. הפעילות המנטאלית חזקה, העמסנו פרטים...

הרצאות קרובות

  • מנהיגות תומכת זרימה מפגש זום
    מנהיגות תומכת זרימה מפגש זום
    יום ב׳, 04 במרץ
    Online Course
    04 במרץ 2024, 8:30 – 10:00
    Online Course
    04 במרץ 2024, 8:30 – 10:00
    Online Course
    מה זו סדנת מנהיגות Flow? סדנה שמתאימה למנהלי צוות ומנהלי משפחה (הורים) שרוצים לקבל את הכלים המתאימים להובלה של אנשים מתוך השראה, דרך עקרונות המגיעים מעולם מחקר ה-Flow, הנושאים עליהם נדבר: ההבדל בין מנהיג מעודד זרימה למנהיג מחסל זרימה המשאב המרכזי שנדרש למנהיג היום יצירת תרבות תומכת Flow
Buttom
bottom of page